מותר לי לקרוא לעצמי מינימליסטית?

סיפור שקרה לי – הרבה שנים שאני מתעניינת בגישה המינימליסטית ומנסה לשחות בזרם הזה.
אני זוכרת שפעם ראיתי פוסט בקבוצת פייסבוק כלשהי של מינימליזם, שמספר על זה שיש להם בחדר השינה רק מזרון בלי מיטה (כי מי בכלל צריך מיטה?).
משהו כמו חודשיים דמיינתי איך אני עושה את זה גם. איך אני מגיעה לדרגה האלוהית הזו של מינימליזם (כמעט נזירי) שאין לי מיטה בחדר? הייתה בי תחושה שאני כאילו 'לא מספיק מינימליסטית' עד שלא אוציא את המיטה מהבית.

מפה לשם – זה לא קרה. אני גרה בדירת 4 חדרים + קליניקה שמשמשת אותי לטיפולים קוסמטיים. במקרה יש לי אייפון, אין לי מלתחת קפסולה ואני לא לובשת רק יד שנייה. אני אוהבת להתחדש וקונה לעצמי דברים. אנחנו מחזיקים רכב ויש לנו אפילו מחסן עם שטויות שאנחנו לא צריכים. אין לי יותר מדי ואין לי פחות מדי. ובכל זאת אני קוראת לעצמי מינימליסטית.

כי מינימליזם זו גישה לחיים. כל אחד בוחר איך מתאים לו ליישם אותה ובאיזה בתחומים היא תורמת לו. המושג מינימליזם לא שייך לאף אחד. כמו שהצמחונות והטבעונות לא שייכים לאף אחד, ולא אף רעיון או עקרון או גישה בעולם.

המטרה במינימליזם, היא להיות בשליטה על כמות הדברים שיש לנו, לאהוב אותם ולהשתמש בהם.
לא להיות מנוהלים על ידי חפצים ו'דברים'. להבין שאין באמת צורך להיות הבעלים של כל דבר יפה, ושאפשר פשוט להנות מדברים גם בלי להחזיק בהם כרכוש.
בזכות הגישה המינימליסטית וצרכנות חכמה של מוצרים ותוכן, אפשר לצאת ממרוץ העכברים. להרוויח יותר זמן, כסף ופנאי לדברים שחשובים לנו באמת.

אני אוהבת לקבל השראה ולצרוך תכנים בנושא מינימליזם וחיים פשוטים (דוגמאות לתכנים כאלו אפשר למצוא ברשימת ההשראה שלי). אבל לצד זה, אני דואגת לוודא שאני מיישמת ומאמצת רק רעיונות שמדויקים לי ומתאימים לחיים שלי, ולא מנסה ליישם איזו רשימה של "5 דברים שצריך לעשות כדי להיות מינימליסט".

במבט לאחור, אני כל כך מודה לבן הזוג שלי שלא הסכים להוציא את המיטה מהבית. זה לא היה מדויק ולא התאים למי שאני. אני אוהבת נוחות!
פשוט כל כך רציתי את האישור הזה של "הנה גם אני מינימליסטית ומסתפקת רק במזרון" ופספסתי את כל הפואנטה.
אני לא צריכה לעשות משהו כדי שמישהו יאשר לי שאני מינימליסטית (או כל דבר אחר).
החוכמה האמיתית היא לתפוס את ההשראה שמדברת אלי, לאמץ אותה בדרך שלי וליצור משהו חדש שהוא אני – רק בגרסה משופרת!

אני משחררת את עצמי במודע מהגדרות. לא רוצה להיות חלק ממועדון. רק להיות אני עצמי. אותנטית ונאמנה למה שמתאים לי. אני בוראת ומשכללת לעצמי את המינימליזם שהכי מתאים לי, ומשלבת אותו בחיים שלי רק איפה שזה עושה לי טוב.

אשמח לדעת מה חשבתם על הפוסט הזה ואם הזדהיתם עם משהו שאמרתי? 😊 בבקשה כתבו לי בתגובות.