#2 – מה זה עקרון הרצף?

אם לא קראתם את ההקדמה לפוסט הזה, אני ממש ממליצה להתחיל ממנה ורק אז לחזור לכאן.

ואם כבר קראת את הספר ואת יודעת במה מדובר, את יכולה פשוט לקפוץ לפוסט הבא שמדבר על תובנות שהתחברתי אליהן מקריאת הספר.

עקרון הרצף, היא פילוסופיה שמדברת על הציפייה הטבעית של האדם להתנסויות מסוימות, בכל שלב בהתפתחות שלו. הנטיות האלו התפתחו לאורך מיליוני שנים של אבולוציה, תוך התאמה לסביבה (טמפרטורות מסוימות, מזון זמין, היתקלויות בעצמים אחרים ועוד).

כדי שהאדם יחוש מאושר ושלם, כל ההתנסויות שלו מגיל ינקות חייבות לתאום את רצף הציפיות שנמצאות בתת מודע שלו. תינוק שנולד לא רק מצפה להיות מוחזק בידיים של אמא שלו – אלא הוא עצמו התגלמות הציפייה הזו (הגוף שלו מוגבל ואין לו יכולת לשבת, לעמוד או ללכת בעצמו). ממש כמו שהריאות שלנו לא רק מצפות לאוויר – אלא הן עצמן ההתגלמות לציפייה לאוויר.

ילד שלא התאפשרו לו ההתנסויות שהוא מצפה להן כשנולד (עוד לפני שהוא מסוגל בכלל לחשוב) חש בלתי רצוי, חסר גירויים ומורגל להיות במצב של חֶסֵר וכמיהה.

לטענת כותבת הספר 'עקרון הרצף', החסכים האלו ילוו אותו לאורך כל החיים ויפגעו בהתפתחות התקינה שלו. כי במקום לממש את הציפיות שלו ולעבור באופן טבעי לציפיות הבאות, הוא יהיה עסוק במנגנוני פיצוי על החֶסֵר שקיים בו.

באנשים שסובלים מחסך בהתנסויות, יכולים להמשיך להתקיים היבטים שונים – רגשיים, אינטלקטואליים וגופניים, אבל כל אחד יהיה בשלבי בגרות שונים. לדוגמא – אדם בוגר שחש צורך להיות מטופל כמו תינוק וכל הזמן נמצא בחיפוש אחר הדמות המטפלת.

השפעות שליליות נוספות שנגרמות מאותם החסכים, יכולות להיות – חוסר ערך עצמי, חוסר ביטחון, תחושת אשם, אמונה שאסור לנו להצליח או להיכשל, יכולת לאהוב או להיות אהובים, חרדות ונוירוזות, נטייה לשבריריות ואשפוזים – בגלל הצורך להיות מטופלים, בחירת בני זוג גרועים, עשיית פעולות שגורמות לכיעור של הגוף, מרדף אחרי נשים וכיבושים כדי לפצות על תחושת האהבה החסרה מהאם, משיכת תשומת לב ע"י התנהגות קולנית ומלוכלכת ועוד. ובנוסף, פוטנציאל הלמידה של האדם נפגע.

אם אנחנו רוצים לדעת מה נכון עבורנו, עלינו לדעת מהן הציפיות שטבועות בנו מלידה.

הבעיה היא שבני האדם בעולם המערבי, התרחקו מהרצף הטבעי שלהם ומונעים יותר מהאינטלקט מאשר מהאינסטינקטים. לכן, נוכל ללמוד הרבה על הציפיות הטבעיות שלנו דרך התבוננות בשבטים במעמקי הג'ונגל, שלא התרחקו מהרצף שלהם (כמו שבט היקואנה עליו מסופר רבות בספר).

ג'יין לידלוף, כותבת הספר, חייה לצד שבט היקואנה מספיק זמן כדי לגבש תובנות מעניינות על גידול ילדים ואנשים מאושרים יותר, ובאחת הפסקאות הבלתי נשכחות בסוף הספר, היא מתארת שלב אחר שלב, את כל הציפיות של האדם השלם והמאושר, שחי לפי הרצף הטבעי שלו, מינקות ועד המוות.

פוסט #1 – עקרון הרצף – הקדמה

פוסט #3 – עקרון הרצף – רעיונות שהתחברתי אליהם ואימצתי בעקבות קריאת הספר

פוסט #4 – עקרון הרצף – רעיונות שהיו לי מאתגרים ליישום או שפחות התאימו לי

פוסט #5 – עקרון הרצף – מחשבות לסיום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.